top of page

15. ד״ר באומן מוטל על הארץ ללא ניע. זרזיף דם ניגר מזוויות פיו והוא שוקע אל תהום אפלה חסרת תחתית



מזגו הטוב ויושר לבו של יוהנס אינם מוטלים בספק, הרהר, ואז הבחין לפתע בעננת אבק שהעלתה עגלת סוסים שדהרה במהירות אל הצטלבות הדרכים שלפניהם. קצב האירועים לא הותיר זמן למחשבות או לספקות. מבלי להשתהות, שלף ד״ר באומן את חגורת החבל מכיס מקטורנו וליפפו היטב סביב שתי כפות ידיו. אז זינק על יוהנס, תוך שהוא כורך את החבל סביב צווארו ומהדקו בכוח. מושכות הכרכרה נשמטו מידיו של יוהנס. לפיתת החנק של ד״ר באומן איימה למוטטו, והוא החל מפרפר. פאולוס זינק ממושבו והשתלט במהירות על המושכות שננטשו, אולם התקף העוויתות שבו היה נתון יוהנס והחרחורים שעלו מגרונו הבעיתו אותו ואחיזתו במושכות התרופפה עד שאלו נשמטו מבין ידיו. הסוסים, שחשו במהומה, החלו משתוללים בפראות והסיטו את הכרכרה מנתיב נסיעתה. שברי עץ ופיסות מתכת התפזרו לכל עבר בקול התנפצות עז. עגלת הסוסים שדהרה אל הצטלבות הדרכים התנגשה בעוצמה בכרכרת הנוסעים שסטתה מדרכה. צדה האחד של כרכרת הנוסעים נמחץ והתרסק. מעוצמת ההתנגשות הועף ד״ר באומן אל מחוץ לכרכרה ונחבט בשולי הדרך. הוא היה מוטל על הארץ ללא ניע. זרזיף דק של דם ניגר מזוויות פיו והוא שקע באיטיות אל תהום אפלה חסרת תחתית.

bottom of page