...אך פתאום לפתה יד איתנה את גרונו בחוזקה. בכל כוחו ניסה להשתחרר מלפיתת החנק, אך לשווא. רקותיו הלמו בפראות וראשו החל להסתחרר עליו. בשארית כוחותיו ניסה לזעוק לעזרה, אולם התוקף כיסה את פיו בכוח רב ורק זעקה כלואה נחלצה מגרונו אל חלל האוויר. "נצור את פיך ולא יאונה לך כל רע," סינן התוקף לתוך אוזנו בגרמנית בעלת מבטא זר. "בהחלט, בהחלט," השתנק ד"ר באומן והחווה בראשו לאות הסכמה. מתהום הסחרור שאחז בו נדמה היה לו כי הוא מבחין בגוון יידישאי בדיבורו של התוקף, אולם עוצמת החניקה והכאב החד שהתפשט בגרונו לא אפשרו לו לקבוע זאת באופן ודאי. משהותרה מעט הלפיתה, והאוויר שב לזרום בריאותיו, החליט ליטול על עצמו סיכון מחושב והפציר ביידיש מסוגננת: "נכבדי היקר, קח את כל אשר תחפוץ בו, רק עזבני נא לנפשי." מן הסתם שודד דרכים יהודי מתחום המושב, חשב. אתן לו את כספי ואמשיך בדרכי. "יהודי אתה?" שאל שודד הדרכים בתמיהה...