עיני הנוכחים נישאו אל ד״ר באומן בציפייה לדברי הסבר. ובכן, הוא החל ליישם את השלב האחרון שבקו הגנתו, במסגרת מסעי בארץ ישראל, ולאחר משא ומתן ממושך ועיקש עם פקידי ממשל רמי דרג, החליט הוד מעלתו הסולטן להפקיד בידי שטר מכר המקנה לי חזקה על גבעת כורכר רחבת ידיים, במרחק רכיבה קצר מן העיר יפו, ובסמיכות רבה אל נהר האל עוג'ה הנשפך אל הים. יושבי העגלה התקשו להבין מדוע מלאה אותם ד״ר באומן בסיפורים על גבעת כורכר שוממה בארץ כה רחוקה. ובכן, על אותה גבעת כורכר המשקיפה בגאון אל הים התיכון, המשיך ד״ר באומן בדבריו, בכוונתי היה לטעת גן ובו מדשאה רחבת ידיים שבמרכזה אנדרטה גבוהה, בדמותה של אישה יהודייה אשר תישא בידה לפיד שיאיר את דרכם של הבאים לארץ ישראל. שמה של האישה יהיה עצמאות, ושמו של הגן שבו תעמוד יהיה גן העצמאות. ברבות הימים, כך האמנתי, תקום העיר העברית הראשונה בארץ ישראל סביב הגן שעל גבעת הכורכר.